אבי נזקק לטיפול רפואי, ולא היה מסוגל להביע את רצונותיו.
אמי, אחיי ואני ידענו בדיוק מה הוא רוצה. דיברנו על זה הרבה, לאורך שנים.
בבית החולים זה לא הספיק. הרופאים לא קיבלו את מה שאמרנו, משום שלא היה בידינו ייפוי כוח מתמשך. לו היה בידי, יכולה הייתי למנוע מאבי ז"ל חודש של ייסורים.
מאז אני יודעת דבר אחד: כוונה שידועה למשפחה איננה מסמך. מה שיש לו תוקף הוא מה שנכתב והופקד מראש.
בגלל זה למדתי לערוך ייפויי כוח מתמשכים, וזה התחום שאני עוסקת בו.



